70 גלעד גולדשמידט במפנה המאות, בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם ברבים את רעיונותיו הרוחניים, שעד אז ביטא אותם באופן עקיף דרך כתבים פילוסופיים ודרך ביקורת על נושאי תרבות ואומנות בעיתונים שונים . בכך הציב את עצמו במודע כאחד מהמובילים במאבק נגד החשיבה והלך הנפש החומרניים ששלטו אז במדע ובתרבות, מאבק שילווה אותו עד סוף ימיו . הוא החל להרצות לפני חוגים בעלי אוריינטציה רוחנית בברלין והצטרף לתנועה התיאוסופית מיסודה של הלנה בלווצקי ( Blavatsky ) , ובמהרה נעשה לראש הענף הגרמני . בתקופה זו הרצה בכל רחבי גרמניה על נושאים רוחניים מגוונים והוציא לאור ספרים רבים על מהותו הרוחנית של האדם, התפתחותו, קשריו לפן הנסתר של הקיום ועוד ( שטיינר, ,1976 1980 ; 1986 , Steiner ) . בשנת ,1912 לאחר משבר עם ראשי התנועה התיאוסופית, ייסד שטיינר את התנועה האנתרופוסופית, הקיימת עד היום . לאחר מלחמת העולם הראשונה יזם שטיינר תנועה לשינוי חברתי, ובמסגרתה ראה לנכון ליצור שלושה תחומים נפרדים : התחום הפוליטי-מדיני, התחום הכלכלי והתחום הרוחני-תרבותי . הוא התנגד נחרצות למדינות הלאום ולתוכניתו של וילסון לסיום המלחמה . במסגרת...
אל הספר