'יְשֹׁטְטוּ רַבִּים, וְתִרְבֶּה הַדָּעַת': נדידת ידע קולוניאלי באימפריה הספרדית

234 רן שגב 136 לא רק עמדות אידיאולוגיות פוליטיות אלא גם דפוסים מדעיים . כמקרה בוחן אבחן מוביליות של ידע בעולם ההיספני לאחר מסעותיו של קולומבוס ובעקבות התפשטותן של האימפריות האיבריות לאוקיינוס האטלנטי ולאוקיינוס הפסיפי . מבין אומות אירופה שלקחו חלק בפעילות אימפריאלית, ספרד של בית המלוכה ההבסבורגי ( Habsburg ) הטרימה את מגמת ההתרחבות הטריטוריאלית של אירופה ועל כן הייתה המעצמה שאליה נשא בייקון את עיניו שעה שניסה לקדם מהלכים דומים באנגליה . מטרתי במאמר היא לקשר בין תנועה רחבה של ״נדידה״ או הגירה של אנשים שנוצרה בשל מציאות קולוניאלית לבין אימוץ של גישות ושיטות אמפיריות במחקרי טבע בכלל ובענפי הגאוגרפיה והבוטניקה בפרט . מהלך זה יגשר בין הצד התאורטי ( פילוסופיית הטבע של בייקון ) לבין הצד הפרקטי וההיסטורי של יצירה וסירקולציה של ידע קולוניאלי בידי מהגרים ומטיילים, פקידי מדינה ומיסיונרים . בייקון, שתרם רבות לפיתוחה של תיאוריה מדעית המתבססת על תצפית וניסוי, התייחס בהרחבה לסירקולציה של ידע בעידן 137 דף השער ליצירתו המפורסמתהאימפריאלי שבו חי ופעל . התחייה הגדולה ( 1620 , Instauratio Magna ) מציג את ...  אל הספר