154 עמלה עינת בתיכון היה מרכז מהו"ת ושם נתנו לי כל מיני טיפים איך להסתדר בלימודים והמצב שלי השתנה בפעם הראשונה לטובה . ( 4 ) שני פנים לתמונה הכללית המצטיירת מהדברים : האחד, קשה עד טרגי מבחינת תגובות התלמידים עם הפרעות הלמידה והקשב, שנשארו פגועים מבחינה תפקודית ונפשית, כפי שהיו קודמיהם לפני למעלה משני עשורים, למרות השינויים הפורמליים הרבים שחלו במערכת . לעיתים אף נראה שהקושי העכשווי הצורב את נפשם של המרואיינים הנוכחיים גדול הרבה יותר מזה שאפיין את מקביליהם בעבר, שכן בימיהם המאוחרים שלהם בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, כאשר הכול כבר ידעו והכירו, ברמה הרשמית לפחות, את התסמונות ואת ההתייחסות והטיפול המתאימים להן, הגורמים הרלוונטיים היו אמורים ויכולים להשתמש בידע זה ביעילות רבה . והנה, עם זאת ולמרות זאת, התפקוד של המערכת ומוריה לא השתנה באופן מהותי, וכפועל יוצא מכך לא השתנה ולעיתים אף החמיר מצבם התפקודי והרגשי של התלמידים הרלוונטיים . הפן השני, החיובי אך למרבה הצער שולי מבחינת היקפו, החורג במופעיו באופן ברור ממסגרת הכיתה הנורמטיבית וההוראה הסטנדרטית ומאפיין את מסגרות החינוך הייחודיות למיניהן...
אל הספר