(1) בת 26 , תלמידת מכללה

21 הדלת עדיין נעולה אף אחד מהמורים לא הבין אותי . לא הבין מה קורה לי . אני זוכרת שמורה אחת אמרה לי באוזני כל הכיתה שלוּ הייתה יכולה מבחינת החוק הייתה מעיפה לי סטירה . כל כך רציתי ללמוד . התאמצתי לפחות בחלק מהזמן, אבל זה לא הלך לי . בתיכון היו אז שעות כאלה שמורה הייתה יושבת עם קבוצה של תלמידים לעזור להם לפני הבגרויות, ואני ביקשתי להשתתף בקבוצה כזאת אבל המורה הזאת אמרה לי שזה קשה ומורכב מדי בשבילי ולא הסכימה לשתף אותי . הגעתי למצב של חרדה נוראה . שנאתי את בית הספר . הייתי יושבת בכיתה ובוהה . איזה תסכול . בבית נתנו לי אז מורה פרטית שלימדה אותי לקראת הבחינות את כל המקצועות . היא הסבירה לי וקראה לי את החומר . כשקראו לי את החומר הבנתי אותו . חוץ ממתמטיקה . שם זה לא הלך . אהבתי מאוד את הפגישות עם המורה הזאת . אפילו את צבעי הלורדים שהביאה איתה אהבתי . הייתה עוד מורה שאהבתי . לפני הבגרות בלשון שלחו אותי לקבוצת למידה מיוחדת בבית ספר אחר . אני הרי לא ידעתי, ולא יודעת עד היום מה עושים עם כל סימני הפיסוק, וגם סדר המילים במשפטים שאני כותבת לא ברור לאף אחד . אבל שם, אצל המורה הזאת ובקבוצת התלמידים שכ...  אל הספר
רסלינג