* * * מורשת גת, שמונה ימים לירח בול, שנת ארבע למלך חזקיהו לביאתי תמתי, הנביאה, שלום וברכה, האבעבועות אינן מרפות ממני ; הן מתרבות ומסתאבות יותר ויותר . אבל נוח לי הרבה יותר ככה בעירום . בינה יתרה הייתה בהצעתך לשהות בעירום כמצוות הרופאים מחוץ לירושלים דווקא, ושמחה גדולה לי . לא מן הטעמים שהזכרת . אוויר ירושלים צלול כיין . משבי הרוח אצלכם בירושלים היו מקלים על כאביי וגרידותיי לא פחות מן האוויר הכבד של עמק האלה, ואולי אף יותר, ואחת היא לי אם יראוני זב את זוב פצעיי כאן או שם . רק מפנייך אבקש להסתתר . ממבט עינייך אני ירא . לא הייתי רוצה שתראי אותי ככה, והמצב רק מחמיר . מיכה החליט להצטרף אליי למסע ברחבי ארץ יהודה בעירום . הוא משוכנע שגם ירושלים תיחרב, כדרך שומרון, ורואה בעירום שלנו אות ומופת לכך בפני תושבי יהודה . אני חולק עליו, כפי שאת יודעת, לגבי גורל ירושלים, אבל אהנה מאוד מן הסיור יחד ברחבי יהודה . כשיזדמן לנו לשוחח עם אנשי יהודה, כל אחד ינבא לפי רוחו . פנינו לחברון, ומשם לעין גדי . אין טעם שתכתבי . אין לאן . אני אכתוב לך . שלך, ישעיהו * * * מ ילה ממצרים אשורהי חילופי איגרות ר הנביאה ואני...
אל הספר