שהכתיב המערך הארגוני ששילבה בין תפיסות של אקטיביזם תרפויטי לגישות פרו-פמיניסטיות . בשלב הבא, אסטרטגית גיוס המנחים של המערך הארגוני תרה אחר מודל לחיקוי שלא יהיה חריג במראהו החיצוני, כך שיצליח לגייס את אהדת הנערים ויאפשר להעמיק בתכנים המגדריים . בהמשך, תהליכים אלה השפיעו על המנחים וכך, למרות שהם תמכו אולי באידיאולוגיות ובעמדות פרו-פמיניסטיות, מבחינה אסטרטגית הם נדרשו לבצע התאמות . יתרה מכך, עם כניסתם לכיתות, הם נאלצו להשתמש בפרקטיקות של שליטה וכוחניות כדי לייצר משמעת, ליצור גיבוש ולעורר אמון בקרב התלמידים . לאחר מכן הם נקטו בפרקטיקות פדגוגיות שהצליחו לגרום לנערים לאמץ רעיונות בדבר הלגיטימיות של ביטוי רגשי . לבסוף, ככל שנושאי הליבה המגדריים התגלו כמאיימים על התפיסה הנורמטיבית של גבריות הנערים, ייצוג הגבריות החדשה הצטמצם ואף הגיע במקרים מסוימים לייצוג הגמוני, שמרני ונורמטיבי, שבו השיח בין המנחים לתלמידים יכול היה להיות מאופיין כ"שיחות גברים" ותו לאו . ברגעים אלה, את תפקודם של המנחים ניתן לפרש כמתארים תחרות בינם לבין הנערים ביחס לשאלה "מי יותר גבר ? " : כאשר הנערים התנהגו באלימות, שיתפו המנ...
אל הספר