המודל והממצאים האמפיריים עליהם הוא מתבסס מציגים תמונה של שונות רבה בין האיזורים במה שנוגע ל"מיקום" של כל אחד מהם על ציר ההתפתחות מאירגון פשוט וקטן יחסית, למערכת גדולה, מורכבת וקשה לשליטה . לא נמצא אישור בפועל לתפיסת צמיחתם של האירגונים האיזוריים כתהליך דטרמיניסטי . דטרמיניזם מתיחס לאיכויות מסוימות הבנויות אל תוך המערכת והמהווים חלק בלתי נפרד מכל מקרה פרטי שלה . האיכויות האלה באות לידי מימוש או ביטוי במהלך התפתחותה . הרצון לממש יתרונות לגודל באמצעות מפעלים איזוריים אמור להביא בכל האירגונים האיזוריים, בהתאם לגישה הזו, להתפתחות בלתי מבוקרת ולנטיתם לפתח מידה רבה של עצמאות ביחס לבעליהם . לא זה מה שמצאנו בסקר . מרבית האירגונים האיזוריים הוקמו באותו פרק זמן . למרות זאת הם שונים זה מזה בקצב התפתחותם ובמהותם בהווה . ההסבר לשוני מתחלק בין השפעות חיצוניות לאירגון עצמו ) גורמי רקע בתוך האיזור, גורמים כלכליים וחברתיים כלליים המשפיעים על כל איזור בדרך אחרת ( לבין תפיסה ומדיניות אשר גובשו במרוצת השנים בתוך ההתארגנות האיזורית עצמה . ניתן להבחין באיזורים אשר תהליך הפיתוח שלהם הוא מבוקר במידה מסויימת לב...
אל הספר