הקשר עם דרדרה היח דרך האגם בלבד . בסירות חתרנו מחוף אל חוף להעביר אנשים, מזון וציוד ממערב למזרח וממזרח למערב . מדי ערב שטו חברים לדרדרה על מנת ללון שם, ובכך לחיות לעזר לשומרים בשעת סכנה . הסירה, שהביאה לשם תגבורת לשומרים בערב, החזירה את עובדי חשדה הביתה . למחרת בבוקר השכם חזרו העובדים לדרדרח ועימהם צרכי מחיה אוכל, דלק, כלי עבודה ועוד . משפירקו מטענם, עלו תורני הלילה באותה סירה וחזרו לעבודתם אל החוף המערבי . וכך חוזר חלילה מדי יום . הדרך הארוכה יחסית לכאן ולכאן האריכה את יום העבודה . כל חבר ידע מתי יגיע תורו לשמור בדרדח או ללון בה על מנת להגדיל את חאוכלוסיח . לנו בבניין ביטחון גבוה, שממנו חשבנו להגן על המאחז הקטן בעת הצורך . הערבים הסורים ישבו מעל לראשינו ממש . מבנים חיוניים נוספים, חדר אוכל, מטבח, מחסנים ועוד מתקנים, היו עשויים פח . המקלחת הארעית היתה בחיק הטבע . מעל המעיין הסמוך העמידו ארבעה קירות של לוחות, השמיים גג מעל ומתחת ריצפת עץ, שמחציתה פתוחה לשאוב מי מעיין בקומקום או בדלי ולשפוך על הגוף . לעונת הרעייה החורפית הירוקה הובא הצאן . נשתלו ירקות ונזרע מספוא . לא קלים היו חיינו ...
אל הספר