רבני ירושלים וקנאיה בפולמוס השמיטה בתרמ״ט

רבני ירושלים וקנאיה בפולמוס השמיטה בתרמ״ט 151 קרוב משפחתו, כתב כי הרב דיסקין עודד אותו להתיישב במושבה למרות מצבה הדחוק וכי 16 בכל פעם שבא לבקרו הוא 'דרש תמיד בשלום אכרי ישראל על הרי יהודה' . הגעתו של הרב דיסקין לירושלים תרמה מאוד להתפתחותה של תופעת הקנאות בעיר . לפי הגדרתו של מנחם פרידמן, קנאים הם אלה שאינם מתחשבים 'במיגבלות שהמציאות החברתית כופה על ההנהגה הדתית הממוסדת' . לעתים קרובות עמדותיהם הרעיוניות של הקנאים ושל הממסד הדתי כלפי 'הסוטים מן המסורת' זהות, אך הממסד נוקט גישה מאופקת מתוך שיקולים חברתיים שונים . הקנאים לעומת זאת מביעים את התנגדותם בפעולות שונות, ללא כל התחשבות בשיקולים אחרים . סביב הרב דיסקין התרכזה קבוצת קנאים שנמשכו לקנאותו, ואליהם הצטרפו אנשים שרצו להשפיע על הנעשה בעיר ממניעים שונים . אלה העמידו פנים שהם פועלים מתוך קנאות דתית, וכך החתימו אותו על חרמות וכרוזים שניסחו . החסות שפרס הרב דיסקין על הקנאים הקנתה להם חופש פעולה רב, בעיקר בשל חולשתה היחסית של ההנהגה האשכנזית בירושלים באותה העת . אף על פי שהקנאים קראו תיגר בפעולותיהם על ההנהגה הממוסדת וגרמו נזק כבד לתדמיתו ש...  אל הספר