המאבק על השליטה בוועדות הנשק, 1948 - 1956 75 החלטות משרד החוץ והנחיותיו . מכיוון שכך, סבר שרת, היה צורך להגיע להסדר עם צה״ל כדי שדפני יהיה רשאי להשתתף אישית בישיבות של כל אחת מהוועדות, בפגישות לא 44 רשמיות של נציגי ישראל עם נציגי מדינות ערב בוועדות אלו ועם גורמי או״ם . כדי להסדיר מערכת יחסים זו רשמית נזקק שרת לאישורו של שר הביטחון, ולכן שלח לו הצעה שעיקריה : יידוע מידי של משרד החוץ על כל פעולה או תקלה שעלולה להשפיע על פעילותה הדיפלומטית של ישראל ; לא תבוצע שום פעולה ללא יידוע משרד החוץ וללא קבלת אישורו ; שיתוף נציג משרד החוץ בפגישות ועש״ן ועם נציגי האו״ם ; במקרה של 45 מחלוקת בין צה״ל למשרד החוץ יטפלו בסוגיה שר הביטחון ושר החוץ . בן-גוריון מיעט עד אז להתערב בסוגיות שקשורות לוועש״ן, ואולם הוא לא פסל את הצעתו של שרת על הסף . אמנם הוא סבר שקביעת המדיניות וההכוונה אמורות להיות בידי משרד החוץ, אולם הביצוע והקשר עם גורמי החוץ הקשורים אמורים להיות בידי הצבא . לפיכך הוא התנגד להשתתפות אנשי משרד החוץ בהתייעצויות המטה הכללי עם אנשי ועש״ן, התנגד לקשר ישיר בין נציג משרד החוץ לקציני צה״ל בוועש״ן והת...
אל הספר