בין עיוּר ל׳פזורה׳

371הבדואים בנגב למרות דבקותה של הממשלה במדיניות העיור של הבדואים, חלק ניכר מהאוכלוסייה הבדואית סירב לוותר על תביעות קרקע ודחה את תכנית היישוב מחדש בעיירות שהמדינה בנתה . החשיבות שמייחסת החברה הבדואית המסורתית לאדמה כמקור לכוח וליוקרה, הפיצוי המוגבל באדמה ובכסף שהציעה הממשלה תמורת מעבר לעיירות, קשיי החיים שעליהם דיווחו מי שכבר עברו לעיירות, וסירובם של בדואים להתיישב על אדמת עיירות שיש עליה תביעת בעלות של בדואים אחרים תרמו להתנגדותם לתכנית זו . למרות התנאים הקשים בכפרים הספונטניים הבלתי מוכרים והלחצים שהפעילה הממשלה, העדיפו תושבי הכפרים להישאר במקומם ולשמור על אורח חייהם המסורתי . 22 גידול האוכלוסייה הבדואית בנגב גרם להתרחבותם של היישובים הבדואים הבלתי מוכרים, ודלותם של יישובים זמניים אלה, הפזורים בנוף המדברי ( ראו תמונה 19 ) , מזכירה את המעברות של שנות החמישים, למרות ההבדלים המהותיים בתנאים שהביאו להקמתם . מדינת ישראל הצעירה הקימה את המעברות כפתרון זמני ומהיר למצוקת הדיור המִיַדית עקב גלי העלייה הגדולים בתקופה זו . היישובים הבלתי מוכרים, לעומת זאת, הם תופעה שצמחה מהשטח בידי אוכלוסייה שח...  אל הספר