מבוא

14 מבוא המשמעויות המורכבות והמנוגדות של המדבר והתפתחותן בתרבות העברית משלהי התקופה העות׳מאנית ותקופת המנדט הבריטי ואילך נבחנות בספר זה בראייה היסטורית רחבה ובאימוץ גישתו של אנרי לפבר ( Lefebvre ) , הבוחן את המרחב דרך עדשת הייצור התרבותי שלו ו׳הקוד המרחבי׳ שאופייני לאותה 2 לפיכך נקודת המוצא כאן איננה המדבר הגאוגרפי אלא ההבניה תרבות . התרבותית של המדבר כ׳נוף סמלי׳ . 3 הדיון מתמקד בגישות השיח ובפרקטיקות השונות שהתפתחו בחברה היהודית בפלשתינה ולאחר מכן בחברה היהודית במדינת ישראל, ובקשרי הגומלין בין הממדים הפיזיים, המנטליים והחברתיים שתרמו לאופנים שבהם יהודים ציונים תפסו, פירשו ועיצבו מחדש את המרחב . 4 חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד לנוכח הדגש של הציונות על ההתיישבות הן כחזון לאומי הן כדרך פעולה . ב׳קוד המרחבי׳ של החברה היהודית הציונית בארץ שימשו המושגים ‘מדבר׳ ו׳יישוב׳ כנופים סמליים מרכזיים, והם הוגדרו זה כנגד זה . התרבות העברית הציונית הבליטה את היישוב היהודי ואת פעולת ההתיישבות בארץ והתייחסה למרחב המדברי כמעין רקע להם . בספר זה מוצגת נקודת מבט הפוכה לבחינת היחסים בין היישוב למדבר, שמצי...  אל הספר