72 המחשבה הפוליטית של דוד בן-גוריון — מבחר ממאמריו אינה מפוקפקת . ואם זכותו של יחיד כך — זכות קיומו של ציבור על אחת כמה וכמה . זהו מרכז הכובד של כל השאלה . הוויכוח שבינינו ובין מתנגדי העבודה העברית מכל הסוגים — למן שליחי הקומינטרן 1 ועד הפלוטוקרטיה היהודית — הוא בזה : אם אנחנו הננו מטרה לעצמנו, או אמצעי בשביל מישהו מחוצה לנו . המתבוללים היהודים ראו את זכות קיומנו ברעיון האחדות האלוהית, 2 שרואים תעודה שעלינו לשאתו בין העמים ; יש במחנה הסוציאליסטים ( קאוטסקי ) ליהודים — הפצת רעיון המהפכה הסוציאלית בעולם ; ישנם כאלה במחנה הקומוניסטים שרואים את היהודים כנושאי התעודה הקומוניסטית . הצד השווה שבין כל אלה — שהם רואים את היהודים לא מטרה לעצמם, אלא מטרה לאיזה דבר אחר, אשר הוא מחוצה להם . שלא כעמים אחרים, אין ליהודים עצמם זכות קיום ; המה רק נחוצים, במידה שהם מפיצים רעיונות בין עמים אחרים . את הרבולוציה הסוציאלית במזרח יעשו לא הם, כי אם עמי המזרח ; הם, היהודים, יעשו רק את האגיטציה [ חינוך פוליטי להמונים ] . ואנחנו אומרים : הננו ככל הגויים . אנו חיים באשר אנו חיים . אנחנו מטרה לעצמנו, כמו שרוסיה וג...
אל הספר