כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 גיליון 99 57 בשבע חזיתות הערכה . אבל, ככל שרכיב ההערכה גובר על תודעת המציאות, כפי שהיא, קיימת נטייה לפתח מציאות מדומה, עד כדי שזו הופכת למציאות אלטרנטיבית, ובעצם – לאשליה . ובזו – פגשנו רבות בעולם המודיעיני, והתוצאה הייתה, הפתעה וכישלון הערכתי את שהתרחש בעולם האמיתי . השאלה החשובה היא - מדוע זה קורה ? ההסברים המקובלים היו : לא ראינו חלק מהדברים, לא שמענו חלק מהדברים, לא קלטנו חלק מהדברים, חלקי המידע לא היו שלמים, הסתמכנו על דפוס פעולה מהעבר, והשלמנו את פערי המידע בהערכה, והתוצאה – ההכרה - לא תאמה את המציאות . כשהפער בין הידיעה למסקנה גובר, גדל הסיכוי ליצירת מציאות מדומה, אלטרנטיבית, ותוצאתה – אשליה המובילה לקטסטרופה בהערכה המודיעינית . העולם המודיעיני המודרני פיתח כלים מתוחכמים להשלמת פערי מידע, כדי להקטין את הצורך בתשומות הערכתיות בחשיבה המודיעינית ודרכי ההגעה למסקנות, שהן בסיס לפעולות המעשיות הנדרשות . דוגמאות לכך : העולמות המופלאים של הסייבר, הסיגינט, האלינט, הוויזינט על שלל אמצעיו ( לווייניות, צילום ממטוסים, וכו' ) , ואחרים לרוב . אך כפי שראינו מכישלונות ההע...
אל הספר