סיכום [ 521 ] של ספרות הקבלה – והחלק השני, הנרחב יותר, דן בפירוט בנושאים שבהם עוסקת הקבלה : תורת האלהות, תורת הספירות, השכינה, מערכת העולמות, ההשגחה וכיוצא בהם . בדיונו בכל סעיף הציג שלום, בדייקנות ובבהירות, את התפיסות השונות והמגמות השונות שהוצגו בספרות הקבלה לדורותיה, אך כלל אותן תחת כותרת כוללנית אחת . משמעותו של מבנה זה ברורה : ספרות הקבלה נכתבה בידי מחברים רבים בספרים רבים, אולם מעל כולם מרחפת אחדות אחת – הקבלה כפי שהיא – ופרטיה מבוטאים לעתים בדרכים שונות ואף סותרות, מבלי לפגום בגרעין הפנימי של אחדות רעיונית-חווייתית, שהיא מהותה המושלמת של הקבלה . אף כאן, כמו לגבי ספר הבהיר, מצויה מעין הפרדה בין החיבור המסוים ועולמו הרוחני של המחבר היחיד, לבין הקבלה כמהות מופשטת, לא-היסטורית, שכל מחבר קרוב פחות או יותר להצגתה בחיבוריו . בתפיסה זו קרוב היה שלום, על אף מסירותו למחקר ההיסטורי, לתפיסתם של המקובלים את עצמם בחינת מגלים טפח או טפחיים מתוך אותו סוד גדול שנגלה למשה בסיני ועבר במסורת נסתרת מדור לדור . תפיסה זו של שלום מבוטאת גם במאמריו על נושאים כלליים בקבלה, כגון במאמרים המיוסדים על הרצאות...
אל הספר