"ספר האמונות" [ 433 ] הגירוש . 1 הפגיעה ביהודים בנפש וברכוש היתה גדולה ומכאיבה, אך לאסון הגשמי נוסף אסון רוחני, מכאיב מאוד אף הוא : השמד רחב הממדים של יהודים, שבעומדם בפני הברירה של המרת דת או מוות, בחרו בשמד ; רבים היו מקדשי השם, אך רבים וטובים קיבלו עליהם את עול הנצרות . לא נעלם מעיני בני הדור שבין המומרים היו רבים מבני המעמדות העליונים בחברה היהודית בספרד, האמידים והמשכילים, ובחלל ריחפה ההשוואה הבלתי נמנעת עם גורלם של יהודי אשכנז בתקופת מסעי הצלב, שקהילות שלמות קידשו בה את השם, לפי המסופר בכרוניקות שנכתבו בעקבות אותם מאורעות . 2 לאט לאט חלחלה התודעה שמסירותם של רבים מיהודי ספרד לתורה ולמצוות היתה פגומה, ועולמם הרוחני לא היה מחוסן די הצורך מפני הגזירות והשמד . כמה הוגי דעות באותה תקופה ואחריה תלו את האשם בחולשה רוחנית זו בפילוסופיה הרציונליסטית שהעמידה בראש החוויה הדתית את השלמות השכלית והורידה בדרגה את חשיבותו של המעשה הדתי, המצוות המעשיות . 3 הוגה הדעות הראשון שהביע בצורה ברורה ונחרצת האשמה זו כלפי הפילוסופיה היהודית וכלפי נציגה הבכיר, הרמב"ם, היה ר' שם טוב בן שם טוב, ב"ספר האמונות...
אל הספר