פרק תשיעי [ 418 ] מכאן עולה מסקנה מרחיקת לכת לגבי תפיסת הרע של ר' מנחם . על אף הסתמכותו התכופה על משנתו של הזוהר, וכן על תורת "האצילות השמאלית" של ר' יצחק הכהן, אין הוא מקנה לכוחות הדמוניים רוע עצמאי ובלתי תלוי באלהות . השדים והמזיקים למיניהם אינם "רעים" מטבעם, ואין הם כוח שלילי האויב לאלהות ולאדם – הם מזיקים כאשר האדם פולש לתחומם או מטריד אותם שלא כדין ; אין הם שונים מחיות פרא, המסוכנות למי שמתגרה בהן, ואין הם רעים מעצם מהותם . בכך מתרחק ר' מנחם מתפיסת ה"סטרא אחרא" של מקובלים שקדמו לו, וחוזר במידה רבה לתפיסת המזיקים של בעלי הסוד בני משפחת קלונימוס באשכנז כמה דורות לפניו . 112 את משנת הכוחות הדמוניים פותח ר' מנחם במילים הבאות : ורבים מן המתחכמים בחכמת ( בהבלי ) הטבע שואלים : מה צורך יש לבורא ית' במציאות אדם ושדים וכמה מינים כאשר אבאר, וכ"ש ( = וכל שכן ) שמסתפקין אין מספיק להם, מאמר הפסוק ( ! ) שכל מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו בראו, 113 שנאמר "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי [ וְ ] לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" ( ישעיה מג ז ) . שמע ותנצל מרשת הרשעים, אלה אשר שרש רתמים לחמם (...
אל הספר