פרק תשיעי [ 386 ] לחוג מקובלים שפעל שם באותה תקופה, בהנהגתו של ר' יצחק "אסיר התקוה" . 6 ככל הנראה אימץ לעצמו את השם "ציוני" מכוח ישיבתו בציון, ושם זה נתקבל במשפחתו . 7 ר' מנחם חזר לאשכנז והשתקע בפרנקפורט, ושם כנראה כתב את חיבוריו הקבליים : פירושו לתורה וחיבורו על הדמונולוגיה, "צפוני ציוני" . 8 מלבד כתביו העיוניים הִרבה ר' מנחם לכתוב פיוטים, וכמה מהם שולבו בפירושו על התורה וב"צפוני ציוני" . 9 נטייתו לפיוט התבטאה בסגנון כתיבתו : הוא הִרבה להשתמש בפרוזה חרוזה, כגון בהקדמתו הארוכה לפירוש התורה ובמליצות השכיחות בסיום פירושו לפרשיות השונות . ר' מנחם ציוני היה יוצא דופן בין רוב המקובלים בימי הביניים – הוא לא העלים את שמו : רבים מפיוטיו כוללים את שמו ואת שם משפחתו באקרוסטיכון, הוא כתב מגילת יוחסין של משפחתו ובהקדמה לפירוש התורה ציין את שמו וייחוסו בפירוש . משנתו הקבלית של ר' מנחם ציוני נידונה אך מעט בספרות המחקר, והתקבל הדימוי שפירושו על התורה הוא חיבור אקלקטי, אנתולוגיה המקובצת מכתבי מקובלים שקדמו לו . תפיסה זו זכתה לביקורת נוקבת במאמרה של היידי לאורה, והיא הביאה דוגמאות ליצירה מקורית המתבטאת...
אל הספר