ספרי "הקנה" ו"הפליאה" [ 359 ] תאוותו ולא על הנפש, ואלו הם פריצים ועזי פנים שבדור, שעליהם אומרים לאברהם השרים של גיהנם "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" ( בראשית יד כא ) , ר"ל ( = רוצה לומר ) הנפש החוטאת, ולא תתפלל עליהם, רק שלי הם וממקומי נאצלו ואלי ישובו כי אליך לא באו, שהם שונאי מצותיך ומשפטיך לא שמרו מצות ה', והכוונה – לא תרחם עליהם . ואברהם אומר "אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" ( שם כג ) כלום חייבים בכלייה ? הלא תראה יוסף הצדיק כשתפסו אשת פוטיפר ואמרה "שִׁכְבָה עִמִּי" ( שם לט ז ) , וכבש את יצרו, וראה חותמו חותם יה"ו, ואמר איך אטנף הברית הזאת אשר הוא חותם הבינה שנתנה ליסוד, וזהו "וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" ( שם ט ) , בל' הרומז לבינה . ולכן זכה ונקרא שמו יוסף הצדיק, מפני ששמר בריתו ( שם, עמ' קיט – קכ ) . שמירת הטהרה מחייבת הימנעות מזיווג "שלא כדרכה", שהוא "מקום טינוף" . המחבר דורש שמעשה הזיווג ייעשה בכוונה "הנקיה והטהורה", ואת העוברים על כך ועושים זאת כדי למלא את תאוותם הוא מכנה "פריצים ועזי פנים שבדור", שדינם גיהנם ואין לרחם עליהם ולהתפלל עליהם . ומדוע כך ? מכיוון שמקורה של הברית הוא בתחומה העליון של...
אל הספר