ספרי "הקנה" ו"הפליאה" [ 349 ] עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" ( ישעיה כז א ) . 109 והרי כאן ב' נחשים ותנין אחד, נחש בריח הוא ס"ם . נחש עקלתון היא לילית בת זוגו של ס"ם, ותנין הוא שושבינם . וקראם לויתן הב' נחשים, כי לויתן מורה חבור וזווג, והקב"ה יהרגם בחרבו הקשה הוא הפחד . ומה שאמר ו"הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם", לומר לך כשם שיש לויתן טהור 110 ונקרא "תנין גדול בים" כפשוטו, כך יש לויתן טמא, ונקרא "תנין גדול בים" כפשוטו, וכן למעלה על דרך נעלם . ומ"ש ( = ומה שנאמר ) "בַּיָּם", הוא דוגמא הרוחני שיהרוג בים העליונה, כן הגשמיים יהרגו בים . ואין ההריגה הריגה ממש רק תחזור הים לנטור את כרמה וכרם זרים לא תנטור, זהו ההריגה, והוא הפך "שָׂמֻונִי נוטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" ( שיר השירים א ו ) . והתנין שלמעלה הוא שר שנאצל מס"ם, והוא כדמיון שושבין העומד בין ס"ם ולילית בת זוגו . והשושבין מקבל מן ס"ם ונותן ללילית ושם השושבין תני ניעור . ודעו לכם שהתנין שבים הוא בלא עינים, וכן התנין שלמעלה כדמות צורות רוחניות, אין לה עינים, ונקראת בריה שאין לה עינים, ע"כ ( = על ...
אל הספר