פרק רביעי [ 206 ] כי אם לכל האומות אשר חלק יי' לכל העמים והאמונות שתחת כל השמים, 116 כי באומות לא יפול בהם ולא יבא מהם בייחוד האצילו' לא הריסה ולא תקון, כי אם לעם אמונתו אשר משם מחצבו, לכן הויכוח בישראל ולא בשאר אומה . "לכו נא ונוחכה ( לפנינו "וְנִוָּכְחָה" ) [ יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּחֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ ] " ( ישעיה א יח ) . ולאמ' להודיע להם סדה ( צ"ל "סדרי" ) השמיט' וכוחותי' העצומי' בחוצות וקליפות ועורלות לעמי' ואומות רבות . ולכן השכינ' צווחת בכלל יחודו בנביאיו ועבדיו, לעמו וחסידיו אשר מרו ועצבו את רוח קדשו, מאנו ושקרו ואת קדוש ישראל אחור נזורו ( על פי שם א ד ) , כי עוו אחרי אלה הדרכים והבעלים אשר לא להם כח אלהים, כמאמ' הנביאים "כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים" וגומ' ( תהלים צו ה, דברי הימים א טז כו ) . כי הוא גדול ורם על כל אלה הכחות, אשר אין בהם כח אלהות ואדנות מעצמם, כי אם משם הנכבד אשר תבינם במושבותם, אשר אלהי ישראל נקרא ביחוד עליון נשגב ונורא . ולכן באו כל הנביאי' להודיע לכל הנבראים, אשר מלבם נעלמה אמת ואמונה...
אל הספר