"ספר התמונה" ושלוחותיו [ 203 ] ייחודו של החיבור הוא בפן הספרותי : הדברים מוצגים כתשובתו של המחבר לחכם לא-יהודי, ככל הנראה נוצרי, כפי שעולה משורות הפתיחה שמובחנות ברווח מגוף החיבור – וזה לשונן : "חכם אחד שאל ממני לבאר לו מעט מסדר האצילות בעניין ייחוד אלהותינו ותורתינו לאומתנו, ובכללו בקש לבאר לו באלה הפסוקי', ולכן הוצרכתי לעשות לו הכלל הזה" . אופי ספרותי זה של "מכתב תשובה" לחכם נוכרי אינו נשמר לכל אורך החיבור, אך הוא ניכר היטב בפרק המסיים, הדן בספירת ( שמיטת ) מלכות, שבו מקדיש המחבר דיון מפורט למעמדם של הגויים באותו עידן ( ראו להלן, סעיף י"ד ) . מבנהו של החיבור הוצג על ידי המהדירים כך : הפירוש לעשר הספירות שלפנינו בנוי מארבעה חלקים : הקדמה קצרה, לאחריה פירוש על שלושת שמותיו של האל : השם הנעלם, שם הוויה ושם אדנות המכוונים, בהתאמה, אל ספירות כתר, תפארת ומלכות – דרך המוכרת בספרות הקבלה מהמאה השלוש עשרה . בחלק השלישי והמרכזי של החיבור ישנו פירוש על עשר ספירות . במסגרת זו הפירוש על תשע הספירות הראשונות כמעט ואינו חורג מדרך הגדרתן של ספירות אלה בספר התמונה, ב"סוד אילן האצילות" וב"ספר סוד ה' "...
אל הספר