פרק רביעי [ 186 ] נעלם ומזהיר לכל עולם ונשמה, שם נעלם מכל גבול ושינוי ותואר וכינוי, ובו [ ביחוד ] מתבלע כל שמיטה והויה, והוא [ יהו"ה ] בסודו מתבלע ודומה בשם, כבר בראש י"ג מדות הוא מצוייר, באותיותיו מסודר, אשר משמיטתנו נעלם ונסתר . ואשר הוא סוד עשר ספירות אצולות בחשבון שלם ספורות, אשר בחשבון זה נתקדשה שמיטה זו לחלקי האלהות, כאשר הביא שמיטה זו חשבון לחלקו בהויית שמותיו ובמדותיו העשר ( שם, עמ' עא – עב ) . מניסוח הדברים עולה כי מערכת עשר הספירות הנאצלות המתוארת מיוחדת היא לשמיטה הנוכחית, ש"נתקדשה . . . לחלקי האלהות", ורמזים בכיוון זה באים גם בהמשך הדברים . המחבר מדגיש כי כללות השמיטות, הספירות והנתיבות מאוחדת בשם העליון, הנסתר, שם הוי"ה, והוא ממשיך ומתאר את "חכמת הקבלה" המפרשת את סודות העולם העליון : וגם סוד שבע שמות הקודש משונים כתובים בספרי הקדש לאלה האדם, ובלום פיו למצוא פירוש אמת ומענה לפיו, כי אם בדרך חכמה עמוקה ונוראה, חכמת האלהות והשמיטה היא חכמת הקבלה, ושינויי ההויות שבאו לצורך והנהגת בריאת השמיטה, וסדר אצילות הספירות עשר במדתם, הכל להוויה א' ומדה א' ויחוד אחד בשם [ יהו"ה ] שהויתו ...
אל הספר