ב. ר' מנחם בן בנימן – איש אחד או שניים?

פרק שני [ 60 ] לספרד, אולי לטולידו, ופגש שם מקובלים שמהם ספג את תורת הקבלה בת-הזמן, ולאחר מכן חזר לאיטליה וכתב את ספריו הקבליים המיוסדים על הזוהר ומקובלים אחרים בני אותו דור . על הצעתו של אידל נמתחה ביקורת חריפה מצד מלאכי בית-אריה, שבמאמר ביקורת על ספרו של אידל הציג שורה של נימוקים הפוסלים כל אפשרות של זיהוי ר' מנחם המעתיק עם ר' מנחם המקובל . 14 בית-אריה ניתח את כתבי היד שהעתיק ר' מנחם בן בנימן, ומצא שיש בהם תכונות מיוחדות ונוסחאות שאינן נמצאות בכתביו של ר' מנחם המקובל . 15 הוא הראה שנוסחאות אלה באות רק בכתבי היד האלה, ואין להן מקבילה באלפי כתבי היד העבריים האחרים . עוד טען בית-אריה שהכתיב החסר של שם האב, בנימן, שאידל הסתמך עליו כהוכחה מכרעת, שגור היה באיטליה באותה תקופה . 16 תוכנם של כתבי היד הללו מעיד שהקבלה לא עמדה בראש מעייניו של המעתיק . ובית-אריה סיכם : גם אידל אינו יכול להתכחש לכך שרוב הטקסטים שהעתיק מנחם בן בנימן לא היו בקבלה . למען האמת, מבין חמשת כתבי היד שהעתיק מנחם וכתב היד שהועתק לבטח עבורו רק אחד מחזיק קובץ בקבלה ( כ"י פרמה – ניו יורק, שחלקו הועתק ביד אחרת ) , ואילו השאר ...  אל הספר