פרק ראשון [ 36 ] סוד המילה הוא אפוא ביטוי לאחדות הכוחות האלהיים באמצעות המצוות הניתנות לאדם, והוא מקביל בכך לסוד השבת וסוד התפילין, שבהם דן המחבר בפרקים הבאים . באמצעות המילה ניתן כוח לספירה העשירית, העטרה, "לפעול בעולם השפל", ובאמצעותה נשלמת התדמותו של האדם התחתון לאדם העליון, מערכת הספירות . מצוות המילה נקשרת בספירות התחתונות, יסוד ומלכות, אך מאחר שספירת יסוד איננה אלא "המשכה" של ספירת תפארת, הרי שהמילה קושרת את האדם בכלל מערכת ספירות הבנין . והתדמות שלמה מחייבת איחוד הזכר והנקבה, וכך היה "בתחלת המחשבה", כפי שהמחבר אומר בהמשך דבריו : הנה בארתי כי ענין צורת האדם רומז לכל הבנין . אמנם כמו שעלה בתחלת המחשבה להיות דו פרצופין, 79 להיות החשק בחבור לקיום העולם, וחייבה החכמה להתגלות כח העטרה היותה לעזר לתפארת בהנהגת העולם, כן בהשתלשלות עליון נברא האדם דו פרצופין, פנים ואחור גוף אחד, כמו שנאמר "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" ( תהלים קלט ה ) , להיות להם טבע לחזר זה אחר זה בהפרדם, כי לבסוף נפרדו להיות עזר לאדם לעשות צרכיו כדי שיוכל האדם להשתדל בעבודת קונו ויזכו שניהם, ועל זה הטעם אמרו כל מצות עשה ש...
אל הספר