ר' יוסף "הבא משושן הבירה" [ 343 ] חסיד, 126 וכל אדם שאינו מכיר בוראו טוב לו שלא נברא . ולפי זה עיקר ויסוד הכל הוא המצוה הראשונה, ולפי' הקדימה התורה המצוה הזאת . הטעם הראשון למצוות האל מוצג ברוח דבריו של הרמב"ם – הידיעה היא תנאי לעשייה, לעבודת האלהים כהלכתה ; ומי שאיננו יודע את המלך ואת מידותיו לא יוכל "לעבדו בלבב שלם" . 127 עמי הארצות, שאינם יכולים להשיג את ידיעת האל ואינם עוסקים בתורתו, טוב להם שלא נבראו . ב"טעם" השני פונה המחבר לתחום סודותיה של הקבלה, ומציג תפיסה מאנישה של האלהות, הרחוקה מרחק רב מידיעת האל שעליה דיבר הרמב"ם – ואלו דבריו : 128 וטעם מצוה זו על דרך [ ה ] קבלה, שידע תכונת הגוף, שאמ' הכתוב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" וגו' ( בראשית א כז ) , שידע האדם ענין המרכבה, ענין עשר ספירות, שהוא תכונת הגוף, ויקשור אותם שהם צורה אחת וכתר עליון כמו מוח וקר [ ו ] מא עילאה וקר [ ו ] מא תתאה של מוח, והעצם המקיף את המוח . כל זה נכלל בצורה עליונה בסוד כתר עליון . ובכאן הוא סדר נשמה עליונה, ואין סוף לזו המדה, והוא אש לבן, ומכאן מתפשטין נתיבות החכמה שהם ל"ב נתיבות, ומכאן יוצא...
אל הספר