פרק שמיני [ 336 ] "הַשְּׂנוּאָה" ] יַכִּיר" ( על פי דברים כא יז ) . מלה"ד ( = משל למה הדבר דומה ) , למלך אחד שיש לו אשה ופלגש ; כשבא לאשתו בא בפרהסיא כי גלוי לכל שאשתו היא ובת זוגו . וכשבא לפלגשו בא בצנעא בלילה משום כבוד אשתו . 107 וכשבא אליה אומר לה [ צ"ל "אומרת לו" ] : עמ"כ ( = על מנת כן ) אני מזדווגת עמך שהבנים שיהיו לך ממני [ יש ] לטו במלכותך כמו בני אשתך . ונדר לה ית' וצנורות הטהורים, ופלגש כתות אחרים ובאים ושם צנורות מכוסים . ומצנורות הבאים לשכינה נברא נשמות כל א' ואחד מישראל . ומהפלגש נברא הנשמות של א"ה ( = אומות העולם ) . וכשבאים שם הצנורות באים ע"ד ( = על דרך ) מקרה, לשון טומאה – "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם" ( במדבר כג ד ) . מיד אומרת לפני רבש"ע ( = ריבונו של עולם ) : זכור התנאי, וישראל אינם מקיימים המצות ועברו על התורה . באותה שעה מקיים לה הב"ה התנאי . ולפי' שלטונות א"ה על ישראל . ועל זה כתוב "כִּי אֶת הבכור בֶּן השנאה [ צ"ל "הַשְּׂנוּאָה ] " ( דברים כא יז ) , ולא עוד אלא כדי לתת להם שוחד כדי שלא יקטרגו לוקחים מהם גוים ומגיירים ומכניסים מהם תחת כנפי השכינה, ובזכות זה ניז...
אל הספר