ד. "תיקוני הזוהר" ו"שם הכותב"

"בעל התיקונים" [ 269 ] שהוקבעה שלשלת כזאת, מכאן ולהבא כל היתקלות נוספת במוטיב מסוים המשמש חוליית-מוצא בשלשלת, עשויה לגרור אחריה את כל השלשלת או את חלקה . עם זאת, יש שמוטיב מסוים עשוי לשמש צומת של שלשלות שונות של אסוסיאציות דרשניות, המובילות למחוזות שונים לגמרי ; ואז אינך יודע אם רשאי אתה לגזור גזרה שווה בין שלשלות האסוסיאציות הדרשניות . ובכלל, אם לנקוט לשון פרדוקסלית, על החוקר בהגותו של מחברנו מכבידה מאד דווקא הקלות הבלתי-נסבלת של האפשרות לטעון טענות בקשר להשקפותיו, כשכל ניסיון להפרכת הטענה באמצעות ציטוט מובאה סותרת מתוך ספרות תיקוני הזוהר, יכול להיות מתורץ ( ובמידה רבה – בצדק ) בחשיבתו האסוסיאטיבית הבלתי-עקיבה של המחבר – נוסף על סיבות אחרות לסתירות ולאי- התאמות, הקיימות אצל מחברנו כמו אצל מחברים אחרים . משמע, שכל אמירה כללית על מחברנו ראוי להתייחס אליה מלכתחילה בספקנות מסוימת . גישה שונה במידה רבה לכתביו של בעל "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר" הוצגה במחקריו של פנחס גילר . הוא דן בפירוט במשנתו של המחבר במונוגרפיה מקיפה, 53 ולאחרונה הציג את תפיסתו במאמר המיוסד על ניתוח קטע מ"תיקוני הזוהר" ...  אל הספר