"בעל התיקונים" [ 259 ] לומר בצורה קיצונית מאד, בחזונו של בעל ס' "רעיא מהימנא" שבזוהר . כאן נמצא יחיד, תלמיד-חכם מובהק ומר-נפש ביסודו, שהביע במלים בוטות ובסמלים ציוריים מה שחשבו בסתר לבם כמה מאלה שהשקיעו עצמם במחשבה על התוכן האפשרי של תורת ה' בימי הגאולה . ייתכן שלא יִצג בזה את חבריו המקובלים דוקא, שכן לא מצינו כי ספר מופלא זה השפיע איזו השפעה בדורות הראשונים אחרי חיבורו . ברם, אם גם לא נתגבשה כאן מגמה חברתית שלמה בין מקובלי ספרד, דבר שהוא בספק רב, מכל-מקום מיצג המחבר דעות של יחידים ומפוזרים, שלא חוננו בכשרון הבעה כמותו . בעל ספר זה ידע כשאר המקובלים על בחינת נגלה ונסתר שבתורה, אבל הוא הוציא מדעה זו מסקנה מרחיקת-לכת . יש גילוי התורה הבא מצד "עץ החיים", ויש גילוי הבא מצד "עץ הדעת טוב ורע" . בימי הגלות – גילוי התורה כולה הוא מעץ הדעת, ומכיון שיש בו טוב ורע, יש בה היתר ואיסור, טהרה וטומאה, פסול וכשר, והיא קיימת על דיני ההלכה ומסורת החכמים, שהיא תורה שבעל-פה . אבל בימי הגאולה תתגלה התורה בבחינת עץ החיים, וכל ההבחנות הללו תחדלנה להתקיים . הגילוי החיובי של התורה האוטופית הזאת, שהוא גילוי עץ ה...
אל הספר