פרק שישי [ 246 ] ר' יצחק ממשיך ומסביר את מקורו ומשמעותו של ה"שעיר" : 166 ואם בעל נפש אתה הכל מבואר לפניך, ואעפ"כ אכתוב בו דברי מקצת רבותי מגידי אמת ז"ל . ארז"ל : 167 שעיר זה עשו, דכתי' "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁשעיר" ( בראשית כז יא ; רמב"ן לויקרא טז ח ) , "אֶת כָּל עונותם" ( ויקרא טז כב ) – עונות תם ( רמב"ן שם ) . אמ' : שוחד היו נותנין לסמאל כדי שלא ילמד קטיגור על ישראל . והיה אומ' סמאל לפני השם ית' : בניך ישראל דומין למלאכי השרת וכו' ( על פי רמב"ן שם, הנסמך על פרקי דר' אליעזר, מה ) , כמו שהביא הרב ז"ל . "וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר" ( שם טז לג ) , הנה מורה שסמאל הוא המקטרג והם שוחדין אותו מזה השעיר . והיאך היו מקריבין קרבן לסמאל, והכתי' "זובח לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לי"י לְבַדּוֹ" ( שמות כב יט ) , אלא בעבור זה היו משליכין גורלות, מה שאין כן בשאר הקרבנות, ולא היו בוחרין אותו בלתי גורל שלא יראה כעובדין לסמאל, אלא כיון שעל ידי הגורל היה בא אין בכך כלום, שמן השם הוא, דכתי' "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל" ( משלי טז לג ) , ומיד יצא "מִשְׁפָּטוֹ" ( שם ) , ובעבור זה היו מעמידין אותם שני...
אל הספר