ר' יצחק דמן עכו וספרו "מאירת עינים" [ 235 ] הידיעה בהקשרו האיחודי . השפע היורד מספירת תפארת אל המלכות – העטרה, כפי שהיא מכונה אצל הרמב"ן ואצל המקובלים שהושפעו משיטתו – הוא פרי זיווג, המקביל לזיווגם של אדם וחוה וליחס בין שני המאורות, החמה והלבנה, שגם הם נבראו בחינת "דו-פרצופין", זכר ונקבה, כשם שנבראו אדם הראשון ואשתו . 127 הקשר הראשון בין האל לבין ישראל הנתונים בשעבוד מצרים הוא אפוא ראייתה של ספירת בינה וידיעתה של ספירת תפארת, ומכאן שקשר זה מוצג כהתייחסות של קִרבה ביחסי האל אל עמו . יחסי הקִרבה הבאים באופן חריג מצד האל ביחס לעמו בפסוק "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שבשמות ב' כ"ה מתפרשים בדברי הרמב"ן לפי הפסוק בחבקוק המדבר בזכרונם של ישראל אצל האל, והדברים מצטרפים לשמיעת נאקתם הנאמרת בפסוק הקודם בשמות, המלווה בזכירת הברית . וכך מפרש הרמב"ן את הפסוק בשמות : ועל דרך האמת יש בכתוב הזה סוד גדול מסתרי התורה, לומר כי עלה ענויים למאור פניו וקרב אותם אל הדעת, כענין "בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַבְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר" ( חבקוק ג ב ) , ולכן יאריך הכתוב בזה אחרי שאמר כבר "וַיִּשְׁמַע אֱל...
אל הספר