ז. מסורות פסֶוּדו־אפיגרפיות ו"איגרת גרמיישא"

ר' שם טוב אבן גאון [ 169 ] הסיטואציה בכללה – בדויים הם על ידי המחבר, ומייצגים יצירה פסֶוּדו-אפיגרפית שאינה שואבת את כוחה מהזכרת שמות ידועים, קדומים, אלא מסתמכת על "חכמים נסתרים" שאינם ידועים ממקור אחר . אם אמנם נתחבר "סוד דרכי האותיות והנקודות" בקרבת זמן ומקום לספר "בדי הארון", 132 יש בכך כדי לשפוך אור על האווירה הספרותית שבה נוצר ספרו של ר' שם טוב אבן גאון, ולהצביע על היבט אחד מבין דרכי היצירה הקבלית באותו דור, כשיד הדמיון נטלה לה חופש רב לא רק בתכנים של גילוי הסודות אלא גם ביצירת הסיטואציה שבה נתגלתה האמת העליונה למחברי הספרים, וראוי להביא מקבילה זו בהקשר זה של ניתוח "איגרת גרמיישא" . בכ"י ברלין 942 ובכ"י סנט פטרבורג 21 D – ותחת הכותרת "סוד האותיות והנקודות" – אנו מוצאים את הדברים הבאים : 133 כבר קיבלנו מרבותינו הגאונים, הם בעלי הסוד העומדים בפרץ, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז" ( תהלים יט יא ) , והודיעונו בקבלת הידיעה העליונה והחכמה הנסתרת, היא קבלת ענין השמות המיוחדים, ואשרי הזוכה בידיעתם, ואשרי הטהור והנקי הזוכה לעלות במקום הענוגים ולהשיג מעין החכמות, אשר נקבו בשמות, ולהשיג ענינ...  אל הספר