ב. "כתר שם טוב" – מעשה בראשית ושילוב המסורות

ר' שם טוב אבן גאון [ 139 ] תחלת כל דבר הזהירוני רבותי להתרחק בדיבור ובמחשבה מג' דברים, שהם גשמות ופרוד וריבוי . ואעפ"י שנזכיר מדות ושמות לספירות לא להחלק רק להתייחס, הכל הוא אחד מיוחד בכולן בשכל מושכל כשלהבת קשורה בגחלת שאף הרעיון נלאה בידיעתו . וצריך אתה לדעת מה שנגלה למרע"ה ( = למשה רבנו עליו השלום ) בראשונה, והוא שם אהי"ה . ולפי התעלמותו וסתרו לא נתן לנו רשות לדבר בו, כאשר אזכיר בפ' [ רשת ] שמות . ולכך אנו מזכירים השם המיוחד כי בו נתן לנו רשות להתבונן . ואודיעך מה בין מעשה מרכבה למעשה בראשית . 20 משפט הפתיחה מעיד על עמדת ההתגוננות של המפרש את מעשה בראשית . מוטל עליו, כפי שהזהירוהו רבותיו, "להתרחק בדיבור ובמחשבה" משלוש הסכנות האורבות לעוסק בנושא זה : תפיסה גשמית של האל, פירוד בין כוחות שונים ( בגלל שמותיו השונים של האל בתיאור הבריאה בבראשית ) , וריבוי כוחות אלהיים, שהוא היסוד התאוסופי שבקבלה . משום כך הוא פותח בהצהרה תקיפה בדבר אחדותו של האל, תוך שימוש במושגים עיוניים – "בשכל מושכל" – וקביעה כי התחום העליון באלהות, המצוין בשם אהי"ה, נסתר הוא ואסור להתבונן בו . בכך יוצא המחבר ידי חובת...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי