ד. משמעותה של תורת הספירות

פרק רביעי [ 124 ] שעומד בפני המורה הוא ההתמודדות עם הנטייה להבין את מושגי הקבלה כפשוטם, כפי שהמחבר מציג זאת : 44 תחילת כל דבר צריך אתה לדעת ולהשיב תמיד ברעיונך ואל יליזו מעיניך כי בורא עולם יתעלה הוא הקדמון ביישותו השוה באחדותו, ואין בלתו על אמתתו יודע סוד מציאותו, והוא אחוד מתייחד באחדות האמיתי בלי חיוב הפרוד, כשאר האחדים הנקראים אחד על דרך העברה ולא על דרך האמת . 45 על כן לא יעלה במחשבתך שיש בו ית' שום רבוי ופרוד וגשמות חלילה בשום ענין, [ וכל המלות [ ה ] מורות על תכונת גשמי [ ו ] ת בכתבי רוח הקדש הם על ג' פנים, הא' – לשכך אזן ההמון על דרך דברה תורה בלשון בני אדם, 46 והב' – כי כל מה שימצא מן השמות המורים על תכונת אברים, כמו ידים ועינים ואזני' והדומה, יש לך לדעת כי הם ענינים דקים רוחניים במציאות העליונים, אשר האברים הגשמיים שלנו זכר להם, אעפ"י שאין צד דמיון ביניהם כלל, וחלילה כאשר אותיות ידועים הם זכר לתבנית העין או היד, ואותיות ראובן הם זכר לתבנית גופו של ראובן, אף על פי שאינו דומה לו כלל . וכן המדה והבן זו היטב . שלש' – כי כל פועל במעשה או בדבור בשליחות האל או בסבתו יקרא על שמו ועל ש...  אל הספר