א. מעמדו ההיסטורי של "ספר השם"

פרק רביעי [ 112 ] ממנה, ונמצאה רק מהמאה הי"ד והלאה . ואולם בס' השם דף 4א 4 כבר משתמש בתורה זו "שכל ספירה כלולה מכולן" . בימי הראשונים אמרו מאמר כזה רק על הספירה העשירית . בנוגע לסגנון הספר ועריכתו הדגיש שלום, כי רמד"ל ובני דורו לא ציטטו בחיבוריהם ספרי קבלה אחרים בשמם, בעוד "ספר השם" מביא כמה וכמה חיבורים, מספר הבהיר ועד ספר הזוהר וספר "כתר שם טוב" . על סמך המקורות ששימשו את מחבר "ספר השם" הסיק שלום כי הספר לא היה יכול להתחבר לפני ראשית המאה הארבע עשרה, אך לא מצא נקודת אחיזה חיובית לקביעה מדויקת של זמנו ומקומו . הוא סיכם את ממצאיו בדברים הבאים : 5 ואני משער שמחברו [ של ספר השם ] חי בדור שאחרי תלמידי הרשב"א, וחובר בערך בשנת ק' לאלף הששי ( 1350 ) 6 וזה מתאים גם ליחסו החפשי כלפי הזהר, ולכל מעמד הספר בהתפתחותה של הקבלה . ועל כל פנים בטלים ומבוטלים דברי אותם המחברים שטענו מספר השם ליחס שבין משה די ליאון ובין ס' הזהר : דברי הרד"ל והלל צייטלין מצד מגיני קדמות הזהר ודברי ילינק מן הצד שכנגדו . ושאלת הזהר במקומה עומדת . יש לציין, כפי שהדגיש שלום, כי "ספר השם" שייך לסוגה מיוחדת בספרות הקבלה – פירו...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי