פרק שני [ 34 ] ספיריטואליים, כפי שעשתה לגבי התורה ומצוותיה . הרשב"א חייב היה למצוא דרך לחשוף את הנסתר באגדה, מבלי להודות, לא מבחינה מתודית ולא מבחינה עניינית, בסודות שייחסו האלגוריסטים והנוצרים לקורפוס מרכזי זה של מסורת ישראל . 34 כדי לעמוד במשימה שהרשב"א נטל על עצמו הוא הציג סיווג של הסודות שנרמזו באגדות . וזה לשונו : 35 תחילה אעירך על ענין ההגדות שבאו בתלמוד ובמדרשים . דע כי באו מהם בלשון עמוק לסיבות רבות, כי לעתים תמצאם ז"ל רומזים ענין פשוט מאד, או שאין צורך בו כלל, ועם כל זה יוציאו אותו בלשון זר ועמוק מאד, עד שיחשוב המסתכל שיש בענין ההוא סוד או ענין צורך להסתירו, ואינו – רק כי לעתים יוציאו אותם בלשון זר מאד כדי לחדד לבות התלמידים . ועוד, כדי לעוור עיני הכסילים המטילים השיבוש בדברי החכמים בתחילת המחשבה בצאת הדברים מגדר השגתם ושכלם המועט, כעניין שכתוב "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּבָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּבָם" ( הושע יד י ) , וכבר ביאר הרב רבי משה ז"ל שתי הכוונות האלה בהגדות הנעלמות בפתיחת פירושי המשנה שלו . הרשב"א ייחס לחכמי האגדה לא כוונה מיסטית אלא מיסטיפיקציה :...
אל הספר