תפיסת תפקיד המרצה בקרב סטודנטיות חרדיות הלומדות לתואר ראשון בהוראה | 153 מקובל להתייחס ליציאתן של נשים חרדיות לעבודה כברירת מחדל, לצורך פרנסת המשפחה, כך שהמניע ליציאה לעבודה הוא אקסטרינזי . אולם גולדפרב ( 2015 ) טוענת כי נשים חרדיות מדווחות גם על מניעים אינטרינזיים ועל מניע הנובע מתחושת ה"קריאה" ( שליחות, ייעוד ) . לעומת מסגרת החינוך לבנים שהיא תורנית בלבד, מוסדות החינוך לבנות בחברה החרדית מלמדים את רוב המקצועות הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים תוך הקפדה על התאמה להשקפה החרדית – תכנים תואמים ואף ספרי לימוד ייעודיים גם למקצועות ריאליים . עם זאת קיימת הקפדה כי חומר הלימוד לא יחפוף לחומר הנדרש ללימודי הבגרות, כך שיכולת הבנות לגשת למבחנים אלו מוגבלת וממילא מוגבלת גם יכולתן ללמוד לאחר מסגרת הסמינר במוסדות להשכלה גבוהה, למעט סמינרים ומוסדות דומים ( קוליק, 2012 ) . על מנת להגדיל את שיעור הנשים החרדיות המשתתפות בשוק העבודה, פתחה המדינה מסלולים להכשרה מקצועית ומוסדות להשכלה גבוהה המתאימים לנשים חרדיות ( גולדפרב, 2014 ) . המרחב הקולי – למידה מרחוק במגזר החרדי מתוך רצון לעמוד בדרישות ועד הרבנים נערכו ...
אל הספר