חלק ג : מרן אי ש הק בל ה 356 דאתי 49 ( = אני אני המשנה המדברת מפיך, אני נשמת המשנה, שאני והמשנה ואתה מתאחדים כאחד . לכן, תחזור תמיד למשניותי ולא תפריד מחשבתך אפילו רגע אחד, ותמיד אתלווה עמך, ולא אעזבך, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ) . זהו מאמר בעל חשיבות רבה ביותר להבנת חווייתו והגותו של מרן . הוא מניח זהות בינו לבין 'נשמת המשנה', בבחינת כוח הדובר מפיו, ולבין המשנה עצמה, בבחינת טכניקה שביכולתה להשרות דיבור מעין זה, שעיקרה נעשה על ידי שינון המשניות . מבחינה מסוימת יש כאן זהות המושגת בין המיסטיקון ( המקובל ) , התגלותו של כוח אלוהי בתוכו והטכניקה שהוא נוקט כדי לגרום לכוח להתגלות בו, ולכך עוד נשוב בהמשך . אם לפי שני מקורות אלה דומה כי המשנה שרויה רק בגרונו של מרן ומפעילה אותו, הרי שבמקור אחר המשנה מתארת עצמה כמי שקיימת בצורה הרבה יותר אובייקטיבית, אף כישות המקיפה את מרן : הכי אנא המשנה וכל חיילותי סחרין לך תדיר דהא אנת תהא רבא דארץ ישראל וכו' ולכן תצייר בעצמך, דאנא וכל חיילותי סחרין לך תדיר ואת ביננא כמלכא בגו חיילותיה ולא תפריד מחשבותיך מיני ומחיילותי כלל . ואתה שלום 50 ( = כאן אני המשנה, ו...
אל הספר