פרק ד : קבלה והתגלות 309 447 לכאורה, ניתן ללמוד מכך שעמדתם התקיפה של ר"י קארו וחבריו כדעת 'הזוהר' . ניזונה אף היא ממקור זה . 448 ואומנם, מספר שנים קודם לכן 449 אירע בצפת מקרה דומה, ופרנסי העיר וחכמיה ביקשו לגרש יהודי שנחשד במינות ( שטיבה עמום ) ובמשכב זכר . לא ברור לחלוטין אם הייתה כוונתם לגרשו מצפת או מגבולות ארץ ישראל כולה ; מכל מקום, כדי לעודד את עזיבתו נסתייעה הקהילה בשלטונות 450 כמו כן, שחרורו מן הכלא הותנה העות'מאניים והם אסרו אותו עד שיתרצה . במתן גט כדי שלא להותיר את אשתו בעגינותה . לאחר הגירושין טען האיש, באופן לא מפתיע, כי מכיוון שאולץ לתת את הגט בעל כורחו הרי שהוא נעדר תוקף בשל היותו 'גט מעושה' . שאלה זו נתגלגלה לפתחו של המבי"ט, עמיתו של מרן : נקרא נקראתי לבית הוועד חכמי צפת יועציה ומנהיגיה, על ענין יעקב זרקון שנזרק' [ ה ] בו מינות וכן אחר הזכור . ונתננו רשות למנהיגי הקהלות י"צו ( = ישמרם צורם ויחיים ) שייסרו אותו על יד האומות . ונחבש בידם והכו אותו קצת הכאות כפי מה שהיה ראוי לו עד אשר התחנן, דהיה גועה בבכי' [ ה ] שיפקחו בעסקיו וישתדלו להציל אותו מהתפיס' [ ה ] . אמרו לו הממו...
אל הספר