2. היחס לספרות הפסיקה בבית מדרשו של ר' יעקב פולק

ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 262 מהרי"ף ( = מורנו הרב יעקב פולק ) שום ספר . גם שום תשובה ששלחו למרחוק 344 לא העתיקו בביתם אלו הגאונים מה"ט, אף כי היה נחשב בעיניהם כיוהרא . ר' ישראל ב"ר שלום שכנא תולה את הימנעותם של אביו ושל ר' יעקב פולק מחיבור ספרי פסק ומשימור עותקי תשובותיהם בשני גורמים – כלל הפסיקה 'הלכתא כבתראי' ומידת הענווה שניחנו בה . 345 למעשה מדובר בשני צדדים של אותה מטבע : מפני שנהוג היה בזמנם ובמקומם לפסוק על פי הכלל 'הלכתא כבתראי', ענוותנותם של שני החכמים הביאתם להימנע מכתיבה שעשויה הייתה לכונן את מעמדם כ'בתראים' . מיד נעמוד על משמעותם של הדברים, אבל תחילה נציין כי כלל ההכרעה הנזכר, שלאורך ימי הביניים נתגלגל בכמה גלגולים, גורס כי יש להעדיף את דעתם של בעלי הלכה אחרונים, שכן יש להם ידע מצטבר שלא היה ביד הראשונים . 346 השימוש הקלסי בכלל הפסיקה האמור הבחין בין 'אחרונים' ל'בתראים' : החכמים ה'בתראים', שהלכה כמותם, פועלים לעולם בגבולותיהם של ה'ראשונים' ; הם אחרוני ה'ראשונים' ולכן הלכה כמותם . מנגד, החכמים ה'אחרונים' – אלו שפעלו מיד לאחר תום תקופת ה'בתראים' – מובחנים קטגורית מן ה'ראשונים'...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי