ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 256 שעליה היו אמונים מקדמת דנא, הרי שתגובות חכמי האשכנזים לתפוצת חיבוריו ביטאו יותר משמץ של חוסר נאמנות כלפי המסגרת המסורה להם מאבותיהם . כפי שאציע להלן, עוצמת הנאמנות למורשת ההלכתית הפרטיקולרית, הספרדית מזה והאשכנזית מזה, השתקפה בכללים המתודולוגיים השונים ששימשו במלאכת הפסיקה, את ר"י קארו מכאן ואת חכמי פולין מכאן . 329 בהקדמתו ל'זאת תורת החטאת' – חיבור אשר קדם, כזכור, לכתיבת הגהותיו ל'שולחן ערוך' – שטח ר' משה איסרלש, הרמ"א, את הסיבות לכתיבת ספרו, ובהן : 'גם כי הרבה דינים אין אנו נוהגים כמסקנת הרב הגדול הגאון מוה"רר יוסף קארו ז"ל, 330 אשר כבר נתפשטו ספריו בכל ישראל . ואם יפסוק אדם אחר דבריו, בפרט בדיני איסו' [ ר ] והתר, אשר יסד ב"שלחן ערוך" שלו, יסתור כל 331 כפי שנראה להלן, לכשנרחיב בניתוח מנהגים שנוהגים בהם במדינות אלו' . עמדתו, גם הרמ"א לא הקפיד על נאמנות חמורה ביחס למסורת ההלכה המקומית, על אף הרושם הראשוני העולה מדבריו המצוטטים בזה . מכל מקום, למדנו שהרמ"א ראה צורך לבלום את התפשטות ה'בית יוסף' וה'שולחן ערוך' בקהילות פולין, מן הטעם שיתברר בהמשך דיוננו, עובדה ה...
אל הספר