פרק ג : התקבלות 235 עצמו ובעיני אחרים, כנופלות מאלה של ר"י קארו, אבל אופיו הנוקשה והעובדה שלא טרח ליצור מפעל פסיקה מונומנטלי ושיטתי הגבילו את כוחו הפוליטי בצפת ואת פרסומו מחוץ לגבולות ארץ ישראל . אכן, על אף מעמדו הנחות - ביחס לא נמנע המבי"ט מלחלוק על מרן ואף להתנגח עימו, 272 והדבר מלמד יותר ממשהו על האופן שבו נתפס ר' יוסף קארו בקהילתו . מעמדו הבלתי מיוחס של מרן בצפת – אף לאחר פרסום חיבוריו – לא יילמד אך ורק מתגרות עם עמיתיו . ניתן ללמוד על כך גם מן המקרים שבהם היה צורך במשא ומתן ממושך עד שנתקבלה עמדתו ( ועימו עמדת שאר חכמי צפת ) על דעת בעלי דין ופרנסי קהילה . לבד מן הפרשיות שנידונו למעלה, 273 ראוי לציין כאן לפולמוס שהתעורר על אודות חיוב תלמידי חכמים במיסים, 274 ולפולמוס בעניין הפרשת 275 ואולם, כפי שרמזנו לעיל, תרומות ומעשרות מפירות שגדלו בקרקע נוכרי . אין מדובר אך ורק במחלוקות נקודתיות העומדות בזיקה ליחסי הכוח הפנים - קהילתיים ; גם חיבוריו ספגו ביקורת מיד עם צאתם מתחת מכבש הדפוס . באופן לא מפתיע, אחד מראשוני המשיגים על ה'בית יוסף' היה המבי"ט, ובתשובותיו העלה באקראי כמה קושיות על החיבור...
אל הספר