ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 196 ואולם, שני מכשולים מרכזיים ניצבו בפניו : ראשית, הצורך בקיבוץ המקורות הרבים ובניתוחם ; שנית, בחירת מתודת פסיקה שבאמצעותה ניתן יהיה להכריע בין השיטות המקובצות . וכך תיאר זאת בהקדמתו ל'בית יוסף' : ואם יאמר אדם בכל דין שיצטרך לחקור שרשו ומוצאו בדברי הגמ' [ רא ] והמפרשים והפוסקים כֻלם, יכבד הדבר עליו מאוד . כ"ש ( = כל שכן ) כי ילאה למצוא הפתח לדע' [ ת ] מקו' [ ם ] הדין בתלמוד . . . והגם כי ידע מקום הדין בגמר' [ א ] יצטרך לעיין כל הסוגיא ההיא עם פרש"י ( = פירוש רש"י ) ותוספות, ואח"כ לעיין בדברי הרי"ף והר"אש והר"ן והמרדכי, ואח"כ לעיין בהרמב"ם ושאר פוסקים, וגם בדברי תשובות הגדולים הנמצאות אצלו, לדעת אם הדין ההוא מוסכם מהכל או אם יש בו מחלוקת וכמה מחלוקות בדבר וכדברי מי ראוי להכריע . וזה דבר מבואר בעצמו שהוא דבר שאין לו קצבה . ההנחה המתודולוגית העקרונית הטמונה ביסוד דבריו היא ההכרח לעיין בחומר הבתר - תלמודי ; הכרח זה נובע מסמכותו המוגבלת של חכם 'אחרון' שאין בכוחו להשתית את פסיקותיו על עיונו העצמאי בתלמוד ( עמדה אשר תיאמר מפורשות להלן ) . מטעם זה, של היעדר סמכות פרשני...
אל הספר