ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 172 והנחילה בבית המדרש שהקים בטולדו . כפי שהציע ישראל יובל, האסונות שפקדו את יהודי אשכנז כדוֹר לאחר פטירת הרא"ש, ששיאם ב'מוות השחור' ( 1347 — 1351 ) , הובילו לשינוי, שכן בעקבותיהם פסקה היצירה הספרותית, חרבו בתי מדרשות ונותקו מסורות חיות . 96 החלל החברתי - האינטלקטואלי שנפער הביא להיווצרותה של תודעת נחיתות בקרב חכמים דוגמת ר' יעקב הלוי מולין ( מהרי"ל, 1360 לערך— 1427 ) ור' ישראל איסרלין ( 1390 — 1460 ) , ביחס לחכמים שפעלו קודם לשבר הגדול, והולידה כפיפות סמכותית כלפיהם . חכמים שפעלו אחריהם המשיכו לשאת עימם את תודעת הנחיתות אך לא היו מודעים לשורשיה ההיסטוריים, שכן הם קלטו את הדי הביטול העצמי מחיבוריהם של החכמים שהיו לפניהם . לדידם של החכמים המאוחרים, הגבול שבין התקופות לא סומן באירוע היסטורי אובייקטיבי אלא בקו תאריך דמיוני, שבו פרצה התופעה הספרותית של הביטול העצמי בפני ה'ראשונים' . החלוקה לתקופות הכרוכה בתודעת נחיתות זו כבר נתפסה בעיניהם כעובדה מוגמרת . ואולם, על אף הצעתו של יובל, אין ליחס את הופעתה של תודעת הנחיתות אך ורק למאורע היסטורי, תהיינה השלכותיו הרות גורל ...
אל הספר