ח לק ב : מ פעל הפ סיק ה 160 לסוגיות התלמוד נוגעות כמעט תמיד לפסיקת ההלכה, ומכאן שהרמב"ן התייחס בדבריו המצוטטים לעיל לא רק לעיון תלמודי תאורטי אלא גם להכרעת ההלכה המשתלשלת ממנו . אין - אונים פרשני זה, שבעלי הלכה הנזקקים לתלמוד לוקים בו, יכול לבוא על פתרונו הנורמטיבי – גם אם לא על פתרונו העיוני – בעת שפועל מוסד בעל סמכות אבסולוטית שפסיקותיו מחייבות, אף כשהן אינן מכוונות אל האמת ההלכתית האובייקטיבית . ואומנם, עמדתו של הרמב"ן בדבר קיומה של אמת הלכתית אחת שאיננה ניתנת לאימות הנעלה מכל ספק עולה גם ביחס לפעולתו של המוסד ההלכתי האולטימטיבי . בפרשנותו לפסוק 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' ( דברים יז, יא ) , המתייחס לשיטתו – בדומה לדעת הרמב"ם – לציות לבית דין הגדול, הוא כתב : וענינו : אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם . . . אבל תאמר : כך צוה אותי האדון המצוה על המצות, שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו . . . והוצרך ב...
אל הספר