פרק ג : מחלוקות ופולמוסים 119 מותם – אם בפרסום כתביהם ואם בהעלמה ובצמצום של דברי יריביהם . מרתקת ביותר בהקשר זה עדותו של ר' יהודה קארו הצעיר : 'ואני הצעיר יהודה בנו של הרב זלה"ה להיות ששמעתי שהחכם כה"ר יוסף מטראני יצ"ו בנו של הרב המבי"ט ז"ל מקבץ תשובות אביו להעלותם על ספר ולהדפיסם, לכן עתה הָכרחתי לחוש אף אני ולהעלותם שלא תיקבע הלכה לדורות' . 180 יורשי המבי"ט טרחו להעמיד היסטוריה נגדית לזו של ר' יוסף קארו והדגישו את מקומו כגדול המשיבים : והוא שפט את ישראל ארבעים או חמשים שנה ונשא את משאם וטרחם וריבם . . . ומדי יום ביומו נתן אל לבו להעלות על ספר כל דבריו שאלותיו ותשובותיו ומעשה שהיה, מלבד הבאים מארץ מרחק ממזרח וממערב מצפון ומים כאשר ישאל איש בדבר האלהים . . . משנת הר"ץ ( = 1530 ) שהרצה דברים לפני הרב המובהק האלהי כמהר"ר יעקב בירב זלה"ה עד שנת מש"ה ( = 1580 ) עבדי מת . 181 מגמה דומה, המתעלמת לחלוטין ממרן, ניכרת בהקדמת נכדו של המבי"ט לספר הדרשות של אביו, 'צפנת פענח', שבה מתאר הכותב את מסירת התורה מדור לדור . על המאה השש עשרה הוא כותב כך : עד שלא שקעה אורה של תורה בקשטילי"א מפני חמת הגרוש ...
אל הספר