ח לק א : ר' יוסף קארו ותקופתו 26 מרכזי, שווקים ומבני ציבור אחרים ( תוך דירוג היררכי על פי תפקידם ) , ומהם והלאה שכנו רובעי המגורים . העיר נעדרה כל מידה של אוטונומיה או של עצמאות בפני השלטון, והייתה כפופה להוראות מדמשק, בירת הפרובינציה, ומאסתאנבול, הבירה האימפריאלית . ניהולה התבצע באמצעות פקידים בכירים שנשלחו מן הבירה – המושל והקאדי . שניהם נתמנו בדרך כלל לשנה או לשנתיים בלבד . רובם לא גילו עניין רב במקום ובתושביו ובעיקר דאגו להחזר ההוצאות שהוציאו לשם השגת המשרה, ובמידת האפשר גם לצבירת הון לכלכלת ביתם ואנשיהם בשנים הבאות . אם המושל, שנסמך על כוחה של יחידת צבא, דאג בעיקר להשכנת ביטחון ולגביית מיסים, הרי שניהולה של העיר היה נתון בידי הקאדי ועוזריו . חשיבות - מה הייתה לבני משפחות של נכבדים מקומיים, וכוח רב נמצא בידי בעלי שררה – בעיקר שיח'ים . נראה כי בין הגורמים הללו שרר מתח מסוים, בפרט בין נציגי השלטון העות'מאני ( דוברי התורכית, שפת השלטון והצווים הרשמיים ) לבין הנכבדים המקומיים דוברי הערבית . יש עדויות למתח שעוצמתו אינה קבועה בין מוסלמים לבני החסות ( דִ'מִים – היהודים והנוצרים, שהאסלאם ר...
אל הספר