170 | אורות בחשכה לפני שבועות אחדים אירע מקרה נדיר . באחת לפנות בוקר ישבנו מאיר ואני בסלון וסיפרתי לו על פרקים מתוך הביוגרפיה שחיברתי . איכשהו סחפו אותו הסיפורים רגשית, ובמפתיע פתח את ליבו וגילה לי סוד אינטימי מחיי נישואיו הקודמים . סוד אשר לאיש לא גילה . הוא פרס לפניי תופעה שהטרידה את מנוחתו עד שלבסוף יצא מהבית, לחיות לבדו בדירה שכורה בתל אביב . הבוקר האיר ובראשונה סר חיני מפניו, בממש . מאיר חש עירום ועריה . הסתובב בבית מצוברח וחסר מנוחה . "אני לא מבין, נעמי, איך היא הפילה אותי בפח," קונן בפנים נפולות . "מאיר, גם אני מספרת לה דברים שלא דמיינתי שאוכל לשתף בהם מישהו . " ניסתה נעמי להקל עליו . "ציפי נחש," החל לחרוק שיניים ולהתייסר לשווא . רתחתי בשתיקה ועדיין אני רותחת . איך עולה בדעתו שאחשוף את סודו . הרי גם בעידנא דריתחא, כשילדיו מאשימים שוב ושוב את נעמי כי כביכול תלתה את עצמה על צוואר אביהם והרסה את ביתם, אהדק שפתיים ולא אפלוט את סודו המביך . מאיר נולד ב- 1916 במשפחה יהודית מסורתית בליטא, אני מהרהרת ושוקלת, אילו רק היה צעיר בשלושים שנה ויותר, לא היה מתהלך לצד אם ילדיו מושפל על לא כלום ...
אל הספר