30 | אורות בחשכה למר רוזן היקר ברכות טובות הרבה ! הצטערתי מאוד שלא יכולתי לגשת אליך . חשתי את עצמי רע מאוד אותו יום ואפילו לא יכולתי לשוב הביתה . נשארתי שכובה על המיטה אצל מרים . למחרת יצאתי לדרך הביתה והרחוב כולו תחת סימן הידיעה המרעישה על תפיסתו של אייכמן ואווירה של לינץ' בכל מקום . הייתי נרגשת מאוד מן הידיעה הזאת . נרגשת מטעמים שונים . ראשית מן האווירה הפרועה שפגשתי בה בכל מקום . ככל שהיא מובנת במקרה זה, נושמת ממנה אותה רוח של פסיכוזה פרועה שהיא כל כך אופיינית למאה העשרים ורק היא שהיה בכוחה להצמיח אנשים כמו אדולף איכמאן ונרתעתי בבהלה למצוא רוח זו ברחוב הישראלי . תפיסתו של איכמאן ככל שהיא מלווה שפע הרגשות מעוררת גם מחשבות שונות שהרי לא איש יעמוד כאן לדין . לכאורה מי כבר היה האיש הזה ? אחד המבצעים ולא עוד, אלא תקופה שלמה תעמוד כאן לדין, מאה שלמה שידעה ליצור פסיכוזות נוראות על ידי אידיאולוגיות שונות, שחזרה ועשתה מן האדם יצור עדרי ולא עוד . שיצרה את הסיסמה : קיבלת פקודה, לך עשה ואין עליך כל אחריות אישית בעד מעשיך באשר אין אתה עוד פרט יצור אנושי שלעצמו אלא חוליה במנגנון אשר מניע אותך את ...
אל הספר