יוּם — על העצמיות | 265 בשום רגע שהוא" . אנחנו ערב-רב, צרור מגוון של מחשבות אקראיות . לכן תורתו נקראת לעתים "תורת האלומה" ( bundle theory ) של העצמיות . בעיני יום, העצמיות אינה אלא המצאה שלנו, מפני שנדמה לנו שהמרכיבים הנפשיים האלה מתייחסים זה אל זה . אבל היחסים בין הרעיונות בראשנו רופפים, אם הם קיימים כלל . לא פעם הרעיונות שלנו שונים זה מזה כמו גיר וגבינה, ואנחנו משתמשים במושגים "נשמה, עצמיות ומהות כדי להסוות את השוני" . יש בנו צורך עמוק או דחף עז להעמיד פנים שאיכשהו, בדרך פלא מסתורית, סדרת הרעיונות הדיסוננטיים שלנו הם "עצמיות" מאוחדת אחת . רבים נעצרים כאן וזוכרים את יום בתור פילוסוף שניפץ בפטיש גדול את התקווה שאולי יש לנו עצמיות מאוחדת, קבועה ולכידה . אבל יש פרשנות נדיבה יותר . יום בוודאי הכיר את הרקליטוס ( ראו עמוד 194 ) ואת טענתו שהעולם כולו שרוי בזרימה . ואכן, יום משתמש באותו מינוח . הרקליטוס הגיע לבסוף למסקנה שלמרות הזרימה עדיין אפשר למצוא זהות, אם נסתכל בכוליות של משהו, כמו שאנחנו תופסים את האש או את הנהר . אולי הדבר נכון גם לנו ? ההבדל העיקרי הוא שכשמדובר באש או בנהר, אנחנו מתבו...
אל הספר